פרשת מקץ

בפרשה מסופר לנו על שבע שנות השבע ושבע שנות הרעב שהיו בארץ מצרים, מה שלא מסופר לנו הוא למה נגזר על ארץ מצרים שיהיה שם רעב? האם חטאו?
צריך להבין על מה הייתה מבוססת התרבות המצרית בזמנם.
בפרשה הקודמת אנו רואים שיוסף מגיע לבית פוטיפר וישר מקבל תפקידים בכירים, הוא מגיע לכלא וישר עוד פעם מקבל תפקיד בכיר, חוץ מרוח ה' שהייתה איתו נראה שיש פה עיקרון באופי המצרי, במצריים סומכים על האדם.

קרא עוד >>

פרשת וישב

ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו…ונראה מה יהיו חלומותיו מה היה קשה כל כך לאחי יוסף עם חלומותיו? עד כדי רצון להרוג את יוסף על מנת שלא יתגשמו?

בתלמוד יש ביטוי שנקרא משיח בן יוסף, המשיח של תחילת הגאולה.
יוסף מציין את ההתחלה הקשה של הגאולה, את ההתגברות על החומריות, על המלחמה בין שני עולמות ערכיים שונים לחלוטין.
ידוע וברור שגם בימינו כל התגברות, כל חזון חדש של גאולה שצץ בעולם מתחיל מדבר אחד, משוגע לדבר שחולם חלום.

החלום הוא התבטאות של שאיפה ושל שינוי למשהו טוב יותר ובריא יותר בעולם, אבל בגלל זה ולמרות זה יש תמיד אנשים שיתנגדו לשינוי, הרעיון של מציאות שבה לא הם הקובעים אלא יש מישהו מעליהם, העובדה שיצטרכו לוותר בשביל החלום על כל כך הרבה הנאות פרטיות משגעת אותם.

זאת הייתה מציאות של אחי יוסף, הוא מספר להם על קידוש ה' עצום של שליטה יהודית על ארץ מצרים והם רואים רק את העובדה שהם יהיו כפופים למישהו אחר. הרצון הזה מעכב בעדם לראות את האידאל הגדול וגורם להם לרצות למנוע את התגשמות החלום בכל מחיר.

אבל ממשיך הפסוק ואומר "ונראה מה יהיו חלומותיו" המדרש מספר שאת חלק זה של הפסוק אומרת רוח הקודש שעונה לאחים ולכל אחד בכל דור ודור :אינכם יכולים למנוע את הופעת הגאולה אינכם יכולים למנוע את האור הגדול של החלום שעתיד לצוץ בעולם, מנסים אתם לעכב אבל הקב"ה מגלגל הסיבות יצמיח מכל עיכוב ומכל מניעה רק אור יותר גדול.

מאת: קבוצת דברי תורה בפייסבוק

פרשת וישלח

"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל" (ל"ב, כ"ט)
במספר מדרשים נפלאים מופיע בסמיכות לברכה הראשונה של תפילת העמידה "ברוך אתה ה'… אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב – הדא הוא דכתיב לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל", והמדרש הוא די תמוה.
ויש לפותרו בדרך זו, כי שם "ישראל" נחשב במדרגה גבוהה יותר משם "יעקב", כי סיבת שם יעקב הוא על שם "וידו אוחזת בעקב עשו", ושם ישראל הוא על שם ששר עם אלקים ואנשים ויוכל, ואם כך מדוע אין אומרים בתפילה "אלקי ישראל" אלא "אלקי יעקב".
אלא, שחכמי הקבלה חישבו ומצאו מספר נפלא בשמות האבות והאמהות, כי מספר אותיות שמות האבות (אברהם, יצחק, יעקב) עולה 13, ואף מספר אותיות שמות האמהות (שרה, רבקה, רחל, לאה) עולה 13 ובסך הכל 26 כמנין שם הוי"ה.
וכל זה אם נאמר ששם אבינו היה יעקב, כי אם לא כן – בשם ישראל יש אות יתירה, ואז החשבון לא מתאים.
ונמצא, כי לולי שוויון החשבון המכוון לשם הוי"ה, באמת היו אומרים "אלקי ישראל", וזהו שאמר המדרש "לולי ה' שהיה לנו (אם לא הייתי צריך להגיע לחשבון 26 כמנין הוי"ה) יאמר נא ישראל (באמת הייתי אומר "אלקי ישראל")(תוספת ברכה)

מאת: קבוצת דברי תורה בפייסבוק

פרשת ויצא