פרשת וארא

"שלח את עמי ויעבדני במדבר"
בפרשה משה פונה אל פרעה ומבקש ממנו לשחרר את עם ישראל לעבוד את ה', אחד הבקשות שלו היא שזה יהיה במדבר.

אפשר להגיד שמשה מתאר לו תיאור מצב אם נעבוד את ה' זה יהיה במדבר, אבל אפשר גם לאמר שיש פה עומק שנמצא בעבודה דווקא במדבר, מחוץ לעיניים רואות.

עבודת ה' היא לא רק אוסף של איסורים ומצוות וגם לא פולקלור עממי ונחמד, מדובר על תהליך של שינוי וגילוי כל המהות של האדם, מבנאדם חומרי ובעל נטיות רעות לבנאדם קדוש המצליח לרוממם את נטיותיו מתחת שפלות החיים, תהליך זה לא מצריך רק עשיית כל המצוות אלא הזדהות אמיתית עם התהליך והרצון להיות בנאדם טוב יותר שמחובר יותר לעצמו.
אמנם האדם בטבעו מושפע מאוד מהרבה גורמים חיצוניים של הסתכלות, איך הוא רואה את עצמו ואיך אחרים רואים אותו. במצב כזה לבנאדם מאוד קשה להגיע להזדהות עם עבודת ה' כאשר חלק רב ממנה נעשה בשביל אחרים במודע ובתת מודע.
גם משה רוצה להעביר את בני ישראל תהליך של הזדהות עמוקה אבל הוא יודע שמול המצרים זה פשוט לא יעבוד, העיניים הבוחנות של הנוגשים המצרים שיבדקו שהם באמת שוחררו בשביל לעבוד את ה' ולא סתם נחים בבית למשל אולי יגרמו לעבודת ה' גדולה אבל יבטלו את ההזדהות ואת שינוי הנפש הישראלית שאמורה להשתנות.
לכן משה אומר לפרעה, אם נעבוד את ה' זה רק במדבר במקום שהעבודה תהיה אמיתית וכנה.
מאז ומעולם יש בנפש האדם צורך להתנגד לכל מה שכופים עליה חיצונית, כך גם עבודת ה' שלנו צריכה להיות מהזדהות ולימוד בנושא.

מאת: קבוצת דברי תורה בפייסבוק

תגובה אחת

• 
  נחמיה 6 בינואר 2011 בשעה 22:07

  יפה.

  לדעתי ההליכה למדבר היא הניגוד לתרבות מצרים המבוססת על הנילוס המחייה את הכל.
  מצרים כידוע ממוקמת בלב רצועת המדבריות ומה שמחייה אותה זה הנילוס.
  החיים החקלאיים במצרים ממשיכים בדיוק עד המקום שבו ניתן למשוך את התעלות המובילות מים מהנילוס.
  פרעה, ראה עצמו כאל – "לי יאורי ואני עשיתיני" [מתוך ההפטרה].
  ומכאן שהוא השליט על השפע, מתנת האל, הזורם במימי הנילוס.

  היציאה למדבר משמעותה היא יציאה משלטונו האלילי של פרעה ומהתרבות האלילית המצרית
  והיא היא המטרה הראשית(!) של יצ"מ.
  [לאחר שיצאו ונהיו בני חורין יש גם מקום להמשיך לארץ ישראל ולקבל בדרך את התורה.]

  הגב